ענת ורפאלה, שתי מורות משני בתי ספר, החליטו לשתף פעולה במיזם מיוחד שמלמד את התלמידים היסטוריה ומחקר, עוזר לתיירות בארץ ואפילו מפגיש בין תלמידים מהחינוך הרגיל לתלמידים נכים ומשותקי מוחין.
איך הכל התחיל?
רפאלה: "חשבתי הרבה על המשפט של לאונרדו דה וינצ'י 'למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון'. הוא הזהיר את ציבור הלומדים כבר לפני חמש מאות שנה, ש-'שום דבר ממה שנספג בלמידה כזאת אינו נשמר!'. הרהרתי בו גם בזמן שכינסתי את תלמידי בתחנת הרכבת סבידור. כל אחד הגיע ממקום אחר, אך כולם היו נרגשים ביותר לקראת הצגת המיזם שלנו -Cell Aviv, בכנס מו"ח – מחשבים וחינוך. זה לא היה הכנס הראשון בו הציגו התלמידים את המיזם, אבל ההתרגשות עדיין הייתה בשיאה. המיזם שלנו – תל אביב בסלולרי, פרי חזונו של מקס סיון – מנהל תיכון הרב תחומי עמל שבח מופת, החל לתפוס תאוצה והוזמנו להציג אותו בכנסים רבים.
התכנסנו בתחנת הרכבת ובדקנו לרגע שכל הנדרש לשם ההצגה פועל. באותו יום הדגמנו את מסלול הרכבת ההיסטורי מיפו לירושלים, שהתחיל במתחם "התחנה" ביפו מול שפת הים, עבר דרך נווה צדק, רחוב הרצל, בית המכס ורחוב הרכבת. עוד אנחנו בודקים את התחנות והציוד, הצצתי לעבר האוטו והספקתי לראות את הפקח מתרחק כשעל המגבים הבהב באדום קנס מעצבן. "איזה בוקר של כיף!".
ענת: "באותו הזמן אני עשיתי את דרכי מבית ספר און לאותו הכנס ממש, ובמוחי מחשבה אחת מרכזית: היום אני תופסת אותם, את עמל האלה מבית ספר שבח מופת – ומבקשת לחבור אליהם בשיתוף פעולה איתנו, עם בית ספר און למשותקי מוחין. איך, איך פספסתי אותם בכנס הקודם של Apple? למה לא ניגשתי? למה התביישתי? בדיוק דגם כזה של פרויקט רציתי להוציא לפועל עם התלמידים הנכים שלי. פרויקט חוויתי, פרויקט של למידה אקטיבית, פרויקט שמערב את הלומד… מזל שראיתי שהם מציגים שוב, היום אני צדה אותם."
המשך קריאת הפוסט "ללמד היסטוריה לעשות היסטוריה"
