מאת: ציקי רווח ודפנה שלום
הדיפטיך, פורמט אמנותי היסטורי המבוסס על הצבת שני דימויים בדיאלוג זה עם זה, משמש במקבץ העבודות של תלמידי חטיבה עליונה בתיכון פרס להייטק ואמנויות, ככלי להתבוננות והבעה.
יצאנו לצלם בעקבות המסלול ההיסטורי שנוצר במסגרת פרויקט Cell Aviv – "תל אביב עולה על הפסים", ובהשראתו, והוספנו מבע אמנותי אישי.
כל תלמיד מציג דיפטיך — זוג תצלומים — ולא דימוי יחיד.
הבחירה בפורמט זה מבקשת להמחיש כי אין נרטיב אחד בלבד:
כל סיפור נפתח לפרשנויות נוספות, וכל מבט יוצר אפשרות לקריאה אחרת.
בין שני הדימויים נוצרו יחסים של ניגודיות או המשכיות, השוואה או השלמה; מתח חזותי ורעיוני המזמין את הצופה לנוע
ביניהם ולבנות משמעות.
במקביל, יצרו חלק מהתלמידים המחזה לסיפור האהבה ההיסטורי של ש"י עגנון ומרגלית, ביתו של אבולעפיה. ההמחזה נעשתה בחדר הירוק אצלינו בסטודיו בבית הספר והוסיפה שכבה עכשווית לתיעוד ההיסטורי.
גוף העבודות כולו נע בין שני צירים בהם ההיסטורי שזור בעכשווי ובאמנותי.
היה מרתק!
אנו מזמינים אתכם להתבונן בקטלוג תערוכת הצילום שתושק בנווה שכטר, המשותפת לבית הספר שלנו ולבית הספר עירוני נווה צדק.
כל הכבוד!

